היסטוריה

תיאור

הקהילה היהודית של נלצ'יק כוללת את כל היהודים שחיו אי פעם בעיר.

ב-1866 התגוררו בנלצ'יק 74 משפחות יהודיות; ב-1886, 335 יהודים; ב-1897, 1,040 יהודים (32.4%); ב-1908, 1,307 יהודי הרים; ב-1926, 1,458 (11.3%); ב-1939, 3,007 יהודים; ב-1959, 2,168 יהודי הרים (2.5%); ב-1970, 5,171 יהודים (כולל 2,581 יהודי הרים ו-2 קרים); ב-1979, 2,851 (1.4%); וב-2002, 955 יהודים.

עד אמצע המאה ה-19 התרכזו יהודי ההרים בקולונקה היהודית, במרחק 1 ק"מ ממרכז העיר.

ב-1848 נפתח בית כנסת בנלצ'יק, שעבורו נרכש בית ב-1868. הרב של העיר בשנות ה-50 של המאה ה-19 היה יגיה קודאנאטוב, ובשנות ה-60, גשיי אמירוב.

במחצית השנייה של המאה ה-19 עסקו יהודי נלצ'יק בעיקר במסחר ובמלאכות, בעיקר עיבוד עורות.

בסוף המאה ה-19 היו בעיר שני בתי כנסת.

ב-1902 נעשה ניסיון להקים בית ספר ליהודי ההרים בנלצ'יק. בשנות ה-1910 פעלו בעיר שלושה חדרים (בתי ספר יהודיים). ב-1914 היו בבעלות יהודים 11 חנויות ומסעדות, כולל חנות תכשיטים, שתי חנויות למוצרי עור, שתי חנויות טקסטיל וחנות הכלים היחידה.

רבני העיר בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היו חזקיהו אברמוביץ' אמירוב (1855–?), בשנות ה-1910, יצחק גיליאדוב (?-1918), וב-1918–1923, ס.ר. שאולוב (1880–?).

ב-1918 שימש חנאן אפרימוב (חנון איפראימוב) כסגן ראש המיליציה המקומית שהוקמה על ידי התושבים. במהלך מלחמת האזרחים, הוא היה סגן מפקד יחידת ההגנה העצמית של העיר. בנו הבכור, בנימין חננוביץ' אפרימוב, מועמד למדעי הכלכלה, הוביל במשך שנים רבות את מחלקת ההשכלה המקצועית של הרפובליקה הקברדינו-בלקרית ולאחר מכן שימש כשר של אותו תחום.

בקיץ 1920 הוקמה בנלצ'יק יחידת פרשים יהודית לשליחה לחזית "להגנה מפני פוגרומים שאורגנו על ידי הפולנים".

משנת 1921 פעל סניף של ליגת הנוער הקומוניסטי היהודי (אבקומול). בתחילת שנות ה-20 פעלו בעיר ארגונים ציוניים, כמו סניף של "פועלי ציון".

ב-1925 הוקצה הרובע היהודי של נלצ'יק כמחוז מנהלי נפרד בתוך העיר. באותה שנה הוקם בית ספר ליהודי ההרים (מנהל: קמויל איסאקוביץ' גיליאדוב, שב-1923 הכין והוציא לאור בנלצ'יק ספר לימוד בשפת יהודי ההרים באלפבית העברי).

ב-1927 נבחרה מועצה לרובע (שבוטלה ב-1938), שכללה שוטר יהודי וחובש. באותה שנה הוקמו קואופרטיבים יהודיים של סנדלרים וקבלני עורות.

משנת 1928 פעל בנלצ'יק סניף של החברה להתיישבות עובדים יהודים (OZET).

בסוף שנות ה-20, 57% מיהודי ההרים של נלצ'יק עסקו בחקלאות.

בשנות ה-30 החלו יהודי נלצ'יק לעבור לאזורים אחרים בעיר. הרב בתקופה זו היה הרב נחמיה.

בשנים 1924–1931, אחת מארבע השפות שבהן יצא העיתון "קראסניה קברדה" הייתה שפת יהודי ההרים.

ב-28 באוקטובר 1942 נכבשה נלצ'יק על ידי כוחות גרמניה הנאצית. מנובמבר 1942 עד תחילת ינואר 1943 התקיים בעיר גטו "פתוח", שבו שהו כמה אלפי אנשים. יהודי ההרים התגוררו באופן קומפקטי במחוז מסוים, לשם הועברו יהודים מקומיים מאזורים אחרים בעיר לאחר הכיבוש. בתחילת נובמבר 1942 נרצחו בנלצ'יק כמה עשרות יהודים אשכנזים ו-10 יהודי הרים כ"פעילים סובייטיים". לאחר רישום של יהודים, הוחרם חלק מרכושם. נצטווה על היהודים לענוד כוכבים בעלי שישה קצוות, אך לאחר משא ומתן עם הרשויות המקומיות, הצו בוטל ב-16 בדצמבר 1942. הוקם "מועצה לאומית טטית" (15 חברים) תחת המועצה הלאומית של רשויות הכיבוש.

בימים הראשונים של הכיבוש הוצאו להורג חברי הקהילה היהודית ההררית הבאים: מיחו שמילוב ובנו בן ה-10, בוריס ניסונוביץ' דוידוב ואביו, משפחתו של חייל הצבא האדום שאולוב (אשתו וחמשת ילדיו בגילאי 5 חודשים עד 11 שנים), נוביד מיגירובנה איסטחורובה בת ה-60, משפחת איפראימוב (גוגוש בת ה-70, שלוש בנותיה, הצעירה שבהן, רוספו, בת 20, כלתה בת ה-23 זויה, ושישה נכדים בגילאי 2 עד 12), ואחרים. עם זאת, לא היה השמדה המונית של יהודים בנלצ'יק. הכיבוש הגרמני של נלצ'יק היה קצר יחסית בהשוואה לבוגדנובקה ומנז'ינסקי. מאות מיהודי ההרים של נלצ'יק ניצלו בזכות אומץ ליבם של קברדינים ובלקרים, שהסתירו משפחות יהודיות בבתיהם תוך שכנוע הגרמנים שהם אינם יהודים אלא טטים. תפקיד משמעותי בכך מילא פעיל התרבות המקומי מרקל שבאיב. בדצמבר 1942, צו ממפקד קבוצת הצבא A, פון קלייסט, הכריז על יהודי ההרים כ"שבט קווקזי", דבר שהגן עליהם מהשמדה. עם זאת, זמן קצר לפני הנסיגה הגרמנית מהקווקז, ניתן צו למפקדי האיינזצגרופן "להעביר את כל יהודי ההרים בשטחים הכבושים".

ב-22 בפברואר 1943 כתב ארהרד וצל למשרד החוץ הגרמני, וציין כי אין הסכמה בקרב מומחים בנוגע למעמדם האתני של יהודי ההרים. בעוד שהמדע הסובייטי רואה בהם חלק מהאתנוס היהודי, הוא האמין כי הנושא דורש מחקר נוסף במקום. ב-24 במאי 1943, ולטר גרוס ביקר בחריפות את עמדתו של ג. קייטל במכתב למשרד הפנים הגרמני, תוך ציטוט עיקרי מאמר על יהודי ההרים שפורסם בספרם של ג. טייך וח. ריובל. ב-27 בנובמבר 1943, משרד החוץ הגרמני קיבל החלטה סופית כי יהודי ההרים הם "יהודים אמיתיים". למרבה המזל, עד אז כבר שוחרר צפון הקווקז לחלוטין מהכובשים.

יהודי הרים רבים לחמו בחזיתות, ולמעלה מ-2,700 מהם נספו. שני יהודי הרים, ישעי אילזרוב, שמת בקרב, ושטיאל אברמוב, הוכרזו כגיבורי ברית המועצות.

במהלך מלחמת העולם השנייה נפתחו מחדש בתי כנסת תחת פיקוח סובייטי, שפיקח גם על הפרקטיקות הדתיות. לדוגמה, ב-1949 הונחה הממונה על ענייני דתות בקברדינו-בלקריה, ח.ט. איבנוב, לבצע את הפעולות הבאות בחג הפסח היהודי:
- למנוע חלוקת מצות לעניים;
- לרשום את מספר, מעמד חברתי והרכב מגדרי-גילאי של המתפללים;
- לזהות מקרים של תעמולה לאומנית;
- לאפיין את הדרשות שיינשאו בבית הכנסת;
- למנוע הרחבת חללי בית הכנסת באמצעות סוכות;
- לאסור שימוש במגברים בתוך ומחוץ לבית הכנסת.

נלצ'יק שוחררה ב-4 בינואר 1943.

ב-1945 חודשה פעילות בית הכנסת שנסגר קודם לכן, עם 35–45 משתתפים קבועים ו-350–450 בחגים. הרבנים כללו את ס.ר. שאולוב ושמוליה חזקייביץ' אמירוב (1880–?). הרב נחמשיה חזקייביץ' אמירוב (1882–1968), בנו של ח. אמירוב, שימש כשוחט ומוהל.

ב-1947 הופסק הוראת שפת יהודי ההרים בבית הספר.

בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, רוב יהודי ההרים של העיר הועסקו בתעשיות התפירה והנעליים. ב-1959 הוקם במפעל הנעליים אנסמבל ווקאלי-כלי בשם "אנסמבל יהודי ההרים", ששונה מאוחר יותר ל"אנסמבל עממי ווקאלי-מוזיקלי טטי" בניהולו של ויקטור שבאיב.

מאז 1988 פועלים בנלצ'יק המרכז התרבותי-פוליטי "טובושי", שנוסד על ידי סבטלנה ארונובה דנילובה (נולדה ב-1940 בנלצ'יק), נכדתו של ק.א. גיליאדוב; בית הספר למוזיקה "שולמית" (מנהלת: נינה קרדאילסקיה); בית הספר היהודי של יום ראשון "מחינה"; וגן ילדים של יום ראשון.

בסוף שנות ה-80 התגוררו בעיר 10,000 יהודים.

ב-1990 נבנה בית כנסת חדש. מאז 1993 יוצא לאור העיתון "יהודי צפון הקווקז" (עורך: מיכאיל זבלביץ' יופין). באמצע שנות ה-90 החל לפעול בית ספר כללי יהודי. בשנות ה-90 היה הרב של העיר עובשלום אילחנוביץ' שמילוב (1942–1996).

מאז 2005 הרב הוא לוי מאירוביץ' שבאיב, נציג של מ.-מ. שניארסון. מאז 2000, יו"ר הקהילה היהודית הוא בוריס שרבטוביץ' איזגיאיב (נולד ב-1938 בנלצ'יק), וב-2005–2006, יו"ר הקהילה הדתית היה גרסיל רובינוביץ' רובינוב (נולד ב-1946 בדרבנט).

ב-2005 התגוררו בנלצ'יק כ-2,500 יהודים.

דמויות בולטות מהעיר כוללות את ו.מ. קירשון, ד.א. שבאיב, ס.ס. שבאיב; איליה איליאגומוביץ' דוידוב (נולד ב-1932), צייר שמשתתף בתערוכות מאז 1957; ולדימיר מויסייביץ' שבאיב (נולד ב-1959), פיזיקאי, דוקטור למדעים פיזיקליים-מתמטיים (1992), פרופסור באוניברסיטת סנט פטרסבורג (1998), ומומחה במכניקה קוונטית. זמרים כוללים את אפרים אמירמוב, ישראל איפראימוב, גריק דוידוב, זכר גיליאדוב וחצרון אלחסוב.

אחד מחברי הקהילה, בנציון ישראלוב, היה בשבי בצ'צ'ניה, אך שוחרר לאחר מכן.

גם שושלת המוזיקה אלחסוב ידועה, כולל המלחין חצרון אלחסוב.

ב-2012 הכיר בית המשפט העליון של ישראל ביהודי נלצ'יק כקורבנות השואה.
באותה שנה, בזכות יוזמה של אחז אברמוב, החלה בניית מקווה.